שוטר רשאי לדרוש מנהג החשוד כשיכור נטילת דגימת דם לבדיקה במקרים הבאים:

• נהיגה תחת השפעת סמים:
• אין אפשרות לבצע את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף (מכשיר ינשוף אינו תקין ואין בנמצא מכשיר "ינשוף" זמין).
• חשוד בנהיגה בשכרות עקב השפעתם של סמים מסוכנים ואין אפשרות לבצע בדיקת שתן.
•  לא התקבלה תוצאה במכשיר הינשוף בשל כשל במכשיר או כשל בנשיפה.
• החשוד ביקש כי תבוצע בדיקת דם.
• מעורבות בת"ד.
• כפי שנדרש בבדיקת הנשיפה, גם בבדיקת הדם ידרוש השוטר מהנהג בצורה ברורה ונהירה למסור דגימת דם ויסביר לו את השלכות סירוב, מצב בו יסרב – סעיף 64ד(א) לפקודה, לפיהן יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה.
• נטילת בדיקת דם מחשוד בנהיגה בשכרות תעשה על ידי בעל מקצוע רפואי בלבד – אח/אחות/חובש/רופא. נטילת הדגימה תעשה במרפאה/בית חולים או לחילופין בתחנת המשטרה בתנאי מעבדה.
• נטילת דגימת דם תעשה באופן שיבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ופגיעה מינימאלית בנבדק. בעל המקצוע הנוטל את הדגימה יוודא תחילה את מצבו הרפואי של הנבדק וכי לא קיימת מניעה כלשהי לנטילת הדגימה.
• עיכוב חשוד בנהיגה בשכרות לא יעלה על 3 שעות.
• שוטר רשאי להורות על נטילת דגימת דם מנוהג רכב/ ממונה על רכב החשוד כשיכור/ מעורב בתאונת דרכים שנמצא ללא הכרה.
• המחוקק קבע כי די בהימצאות סם מסוכן בכמות כלשהי בגוף הנבדק על מנת להוכיח שכרות.
• הבדיקות לאיתור הימצאות סמים מסוכנים: בדיקת רוק, בדיקת שתן ובדיקת דם. כאשר בדיקת רוק, בניגוד לשתיים האחרות ניתן לבצע אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה – סעיף 64ב(א2)(1).