גיל האחריות הפלילית

קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ועבר עבירה פלילית – אינו בר עונשין ולא מוגש נגדו כתב אישום.

החוק מתייחס באופן שונה לעבריינות של קטינים בהשוואה לעבריינות בגירים. באופן כללי רשויות האכיפה מתייחסים לעבריינים קטינים באופן סלחני יותר ומתחשב לעומת בגירים. הגישה היא בעיקרה חינוכית-שיקומית ומטרתה לנסות ולהוציא את הצעיר ממעגל העבריינות. ישנה גם הקפדה מיוחדת על שמירה על זכויותיו של העבריין הקטין.

בית המשפט לנוער עוסק בהגנה, אבחון, טיפול, שיקום, שפיטה ובענישה של קטינים. בית המשפט לנוער הוא בית המשפט השלום או המחוזי לכל דבר ועניין. כתב אישום כנגד קטין יוגש לבית המשפט לנוער אשר מתמחה ספציפית בשפיטה של קטינים שעברו על החוק.

חוק, אשר דן בשיפוט קטינים עוברי חוק בגין כל העבירות הפליליות הוא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א 1971. החוק מכיר בצרכים המיוחדים אשר כרוכים בשפיטת קטינים וקובע הסדרים המותאמים במיוחד לקבוצה הזו. אחד ההסדרים האלה הוא ניהול כל ההליכים נגד קטינים בבית המשפט בדלתיים סגורות. למעט מקרים בהם סבור בית המשפט כי נוכחותם של קרובי משפחה, קציני מבחן, מדריכים וכיו"ב, יכולים לתרום לשיקומו של הנאשם. כמו-כן, כאשר מתקיים דיון בדלתיים סגורות, חל הכלל לפיו אסור לפרסם דבר, אלא ברשות בית המשפט.

הסדר נוסף קובע, שבדיון הפלילי בעניינו של נאשם קטין – ניתן מעמד מיוחד להוריו אשר מוזמנים לדיון וזכאים להשתתף בו לצד הקטין.

לאחרונה הכנסת שינתה את חוק והכניסה בו תיקון מס' 14 על מנת להיטיב עם הקטינים. חוק הנוער החדש נכנס לתוקף ב-30.07.09. החוק החדש מורה על שורה של שינויים ותוספות שמטרתם להביא למימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, תוך שמירה על כבודם ומתן משקל ראוי לשיקומם ושילובם בחברה.

• חובת הסבר על זכויות המגיעות לקטין החשוד. החוק מציב חובה להסביר לקטין על זכויותיו בשפה המובנת לו, בהתחשב בגילו ובגרותו, על זכות להיוועצות בעו"ד, זכותו להיות מיוצג ע"י הסנגוריה הציבורית בהתאם לזכאות וזכות הוריו או קרוביו להיות נוכחים בחקירה.
• איסור חקירת קטינים בשעות הלילה. קטין שנחשד בביצוע עבירה פלילית לא ייחקר בשעות הלילה וחקירתו לא תימשך מעבר לשעות הבאות: קטין שטרם מלאו לו 14 – 07:00-20:00
  קטין שמלאו לו 14 – 07:00-22:00.
• בנוסף, תעמוד לרשות הקטין החשוד זכות כי אחד מהוריו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו, אלא אם יהיה בכך כדי לגרום בין היתר לסיכול או שיבוש החקירה, או כדי למנוע מעצר של חשודים נוספים. חוקרי משטרה יחויבו להביא לידיעת הקטין את זכותו לנוכחות הורהו בחקירה. כמו כן, תחול חובה להודיע להורה החשוד על עצם קיומה של החקירה.
• התיישנות עבירות של קטינים – התקופה בה יש להעמיד לדין קטין הינה שנה מיום ביצוע העבירה.לפי החוק החדש, גם אם העבירה בוצעה בגילאי 17-18 והנאשם התבגר בינתיים, תקופת ההתיישנות תהיה שווה לשנה.
• שפיטת בגיר שביצע עבירה בהיותו קטין – אם כתב האישום הוגש לפני שהקטין הגיע לגיל 19 – הוא יישפט בבית משפט לנוער. אם כתב האישום הוגש לאחר שעבר את גיל 19 – יישפט בבימ"ש שאינו לנוער, אבל יחולו עליו חלק מההסדרים הנהוגים לגבי נוער.
• מעצר קטין – המעצר הינו האמצעי האחרון שיינקט נגד הקטין ורק אם לא ניתן להשיג את מטרתו בדרך אחרת – אשר הפגיעה בחירותו פחותה. כמו כן, מעצר קטין ימשך לפרק זמן קצר ביותר.השיקולים המנחים בעניין מעצר קטין הם: גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי.