- האם לשמור על זכות השתיקה? מה משמעות השתיקה בחקירה?
- האם למסור גרסה מפורטת לחשדות או לענות בתמצית רק לשאלות החוקרים?
- מה כוללת זכות ההיוועצות בסנגור? באיזה שלב כבר ניתן לממשה?
- האם להציע ו/או להיענות "לבדיקת פוליגרף"?
- האם לבקש או להסכים לעימות מול המתלונן?
- מתי מותר לשוחח עם עדים הקשורים לחקירה? האם מדובר בשיבוש הליכי משפט?
- האם הנחקר חייב להשתתף "במסדר זיהוי חי"? חשיבות נוכחות סניגור מטעמך, במהלך עריכת מסדר זיהוי? ועוד…
עליך לזכור, כי אנשי החקירה העומדים מולך, הינם בעלי ניסיון וידע מקצועי רב בהתמודדות מול נחקרים "עקשנים" ויש באמתחתם "ארסנל" של תרגילי חקירה שונים ומגוונים שיש בכוחם לשבור ולו את אחרון העבריינים הקשוחים.
מעבר לרצון הנחקר להשתחרר מאימת הדין ומרשויות האכיפה במהרה, חשובה לא פחות החלטת רשויות התביעה בדבר עילת "סגירת התיק הפלילי".
סגירת תיק בעילה של "חוסר אשמה" היא האופצייה הטובה ביותר מבחינת החשוד, אך כאמור גם הנדירה ביותר. שכן, החלק הארי של תיקי החקירה נסגרים בעילה של "חוסר ראיות מספיקות" או בעילה של "חוסר עניין לציבור". לעילת סגירת התיק יש משמעות בכל הקשור – למידע המצוי בתדפיס המידע הפלילי, משך רישומו וכד'..
הערה: כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי.