עיכוב – כל שוטר מוסמך לעכב עד שלוש שעות הן עד לאירוע פלילי והן חשוד בביצוע עבירה פלילית ולדרוש ממנו להזדהות בפניו ואף להתלוות עימו במידת הצורך לתחנת המשטרה.
מעצר ללא צו – שוטר מוסמך לעצור חשוד למשך 24 שעות (במקרים חריגים ל- 48 שעות) ולאחריה פגה חוקיות המעצר אלא עם החשוד מובא להארכת מעצר בפני שופט.
זכות היוועצות בעורך דין פלילי – כל אדם רשאי לבקש להיוועץ בעורך דין פלילי וזו צריכה להתקיים "בהקדם האפשרי" וללא דיחוי.
מעצר ימים – בטרם הוגש כתב אישום – מעצר חשוד למשך מס' ימים מוגבל וידוע מראש אשר ניתן להאריכו במידת הצורך, מטרתו היא למנוע שיבוש הליכי חקירה, הימלטות או סיכון אחר.
מעצר תום הליכים – בקשה זו מוגשת לאחר שמוגש כתב האישום לבית המשפט, ומטרתו למנוע שיבוש הליכים, הימלטות, או פגיעה בבטחון המדינה במהלך קיום המשפט .
עיון חוזר – במידה ועבר זמן ניכר מאז מתן ההחלטה הקודמת של בית המשפט או שהשתנו הנסיבות רשאי החשוד/הנאשם להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט שיעיין מחדש בהחלטה הקודמת – מתוך מטרה לבטל/לשנות/להקל על תנאי המעצר.
שחרור בתנאים מגבילים – שחרורו של חשוד בערבות עצמית/צד ג' ולעיתים אף בהפקדה כספית גבוהה, הכל מתוך מטרה שיעמוד בתנאי השחרור שנקבעו וע"מ שייתייצב לחקירה ולמשפט בכל מועד שיידרש ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט.
עיכוב הליכים – בכל עת לאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין רשאי הנאשם להגיש בקשה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים המתנהלים כנגדו וזאת במידה וישנם נסיבות אישיות מיוחדות כגון: מחלה קשה, מצוקה כלכלית קשה וכו'. למעשה מטרת ההליך בסופו של יום היא להביא לביטול כתב האישום.
התליית הליכים – בית המשפט רשאי מיוזמתו ו/או לבקשת תובע להתלות הליכים פליליים שהחלו וזאת כל עוד לא נגזר דינו של הנאשם – במקרים בהם לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו (סמכות זו מעוגנת בסעיף 94 א' לחוק סדר הדין הפלילי).
במציאות, התליית הליכים מתבקשת לאחר כשלושה דיונים בהם הנאשם לא מתייצב למשפטו, התביעה מבחינתה מעבירה את התיק לביצוע איתור, ובמקרים מתאימים אף מוצא צו הבאה כנגד הנאשם.
חידוש הליכים – בית המשפט רשאי לחדש הליכים פליליים שהותלו כנגד נאשם ולהמשיך את משפטו היכן שהופסק, כל זאת בכפוף לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי – התיישנות עבירות (על אף תקופות ההתיישנות, ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה וזאת במקרים בהם ההליכים הותלו בגלל התחמקות הנאשם מן הדין).
הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית – כל אדם הנחקר באחת מרשויות המדינה רשאי שלא להשיב לשאלות החוקר במידה ויש במתן תשובותיו משום סכנה להפלילו, אך חשוב שיזכור כי בשתיקה יש משום חיזוק לראיות התביעה ועל כן ראוי לשקול היטב לפני שעושים שימוש בזכות זו.
עקרון הפומביות – הכלל הוא כי דלתות בית המשפט פתוחות לרווחה לציבור הרחב. אולם, ישנם חריגים במקרים בהם בית המשפט דן בעניינם של קטינים או במקרים בהם יש צורך לאזן בין עקרון הפומביות לבין הפגיעה בצנעת הפרט.
הערה: כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי.