• אם בתום חקירת משטרה הוחלט על הגשת כתב אישום פלילי כנגדך? משמעות הדבר היא כי נציגי התביעה (פרקליטות, תביעות משטרה) הגיעו למסקנה בהתבסס על חומר הראיות שהועבר לעיונם מנציגי המשטרה –  כי ישנו "סיכוי סביר" להרשעה בתום ההליך המשפטי.

• אחוזי ההרשעה בתיקים פלילים במדינת ישראל הינם מן הגבוהים בעולם המערבי ועומדים על למעלה מ- 90 אחוזים, יש הגורסים כי אחוזי ההרשעה הגבוהים הינם תוצאה של בחינה מדוקדקת של כל תיק ותיק בטרם החלטה על הגשת כתב אישום ואילו אחרים גורסים כי בתי המשפט מתייחסים "באהדה" ייתרה לנציגי התביעה הפלילית.

כך או כך, אם הואשמת בפלילים,  אל תישאר לבד במערכה המשפטית! הסטטיסטיקה לא בצד שלך.

•  בהליך הפלילי, המדינה היא התובעת את הנאשם. התביעה עצמה מוגשת על ידי אחת מפרקליטויות המחוז, או לחילופין בהתאם לסוג וחומרת העבירה – כתב האישום מוגש ומנוהל על ידי מדור התביעות במשטרת ישראל.
• ההליך הפלילי מנוהל בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי. רובינו סבורים, אף אם מעולם לא היינו מעורבים ישירות או בעקיפין בהליך פלילי, כי יש לנו מושג כלשהו לגבי אופיו של הליך כזה. הסיבה לכך נעוצה בעניין התקשורתי הנלווה להליכים פליליים –  הגורם לכך כי מידע רב יחסית מובא לידיעת הציבור. עובדה זו היא הגורם לטעות הראשונה שעשוי אדם המסתבך בפלילים לעשות והיא להתמהמה בפניה לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

• העצה השימושית הראשונה במעלה לכל מי שנאשם או נחשד בפלילים, עצה שתוקפה חל כבר מרגע שעולה חשש להסתבכות שכזו, היא להקדים ולפנות לעו"ד פלילי.

• התערבות מוקדמת של עו"ד פלילי, תבטיח כי תמוצה כל אפשרות להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור החשוד / הנאשם – בהתאם לנסיבות העניין.

• תחילתו של הליך פלילי היא חקירה פלילית המבוצעת על ידי חוקרי המשטרה, ומטרתה ביסוס החשד וגיבוש החלטה, האם להמליץ לפרקליטות או למדור התביעות של המשטרה להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לחילופין לסגור את תיק החקירה ובאיזו עילת סגירה.
• אדם מן היישוב יקשה להתמודד מול חוקרי משטרה מנוסים. יש להיות מודעים לאופי פעולות החקירה השונות שחלק מהן עשויות להתבצע באופן סמוי. גם כשחוקר המשטרה מנסה להפגין אהדה ולהביע נכונות לסייע לחשוד, יש לזכור כי מטרותיו האמיתיות של החוקר שונות בתכלית ממטרותיו של הנחקר ומסתכמות בסיום החקירה המשטרתית, תוך גיבוש המלצות לגורמי התביעה.
• על הנחקר לדבוק בעיקרי הדברים, לא לשנות את גרסתו, אפילו לא בשיחה עם עצורים אחרים (אשר עשויים להיות מדובבים משטרתיים).
• האדם היחיד אשר ללא כל ספק יפעל לטובת החשוד בפלילים, הוא עורך דין פלילי שמונה מטעמו. לפיכך, אם ברצונו לעשות כן, אף במהלך החקירה, זכותו החוקתית של הנחקר לבקש מהחוקר לעצור את החקירה, להזמין עורך דין פלילי מטעמו או לחילופין לבקש רשימת סנגורים פליליים העובדים בשירות "הסנגוריה הציבורית" ולבקש מהחוקר להפסיק את החקירה עד בואו של הסניגור.

זכור! לכל נחקר העומד בחקירה פלילית תחת אזהרה, עומדת לו הזכות להיוועץ בעורך דין פלילי ומרגע שזומן חייבת החקירה להיעצר! (למעט במקרים חריגים, הדורשים אישור והנמקה ע"י קצין משטרה בדרגת רפ"ק ומעלה)

תיתכן תקופה בה לא יהיה ברור אם יוגש כתב אישום או לאו. לעיתים נכון פשוט לא לעשות דבר ולתת לזמן לחלוף, במקרים רבים ככל שחולף זמן רב יותר מקרות האירוע, פירוש הדבר כי חשיבות המקרה בעיני המשטרה והפרקליטות יורדת, דבר העשוי להיטיב עם החשוד/הנאשם בהמשך ההליך הפלילי. במקרים אחרים המשטרה ממשיכה בניסיונות לאתר די ראיות אשר יספיקו לגיבוש כתב אישום.

מומלץ לנצל את הזמן על-מנת לגבש עם עורך הדין קו הגנה. יתכן ובתקופה זו ניתן יהיה גם לקיים מגעים עם הפרקליטות ולנסות להביא לסגירת התיק בעילת סגירה אשר תיטיב עם החשוד.

אפשרות אחרת היא דווקא שיתוף פעולה מלא עם רשויות החקירה תוך הכוונתם לכיווני חקירה אשר יש בכוחם – לסייע בהגנתו של החשוד בפלילים..

בחשד לביצוע עבירה מסוג פשע, התביעה מחוייבת! ליידע את החשוד בדבר קבלת חומר החקירה בעניינו מידי המשטרה, כל זאת עוד בטרם הוגש כתב האישום.

לאחר שנודע לחשוד על העברת חומר החקירה בעניינו, זכותו של החשוד לפנות תוך 30 יום לגורמי התביעה, בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לא אחת קורה, כי חשודים פונים באופן עצמאי בבקשה בכתב – המפרטת את גרסתם לחשדות, גרסה שיש בה לעיתים חיזוק חומר הראיות. על כן באם טרם פנית לעו"ד פלילי, עשה זאת מוקדם ככל האפשר והימנע מלעשות פעולה שייתכן ויש בה לגרום נזק בלתי הפיך..

עם הגשת כתב האישום, קמה לנאשם הזכות  לצלם עותק מכל חומר הראיות. נאשם אשר עדיין אינו מיוצג על ידי עורך דין פלילי, יכול לצלם את חומר החקירה במשרדי הפרקליטות או במדור התביעות של המשטרה (לפי העניין) וכך להגיע אל עורך הדין כאשר חומר החקירה כבר נמצא בידיו.